חיפוש

על שעת הזהב והורות

במסגרת חופשת הלידה שלי, שאיננה כל כך חופשה (יעידו הרבה נשים אחרות, בטח כשיש עוד שלושה ילדים נוספים בבית), יצאנו אתמול לצלם בחוף הים. פז וזוהר לבשו את בגדי הצילום החגיגיים שלהן, שוהם היה מחובר לאבא שלו ביד (״אוריאן, החזקתי אותו כל כך חזק כדי שלא יכנס עמוק פנימה למים, שפחדתי שיהיה לו נמק״) וארד, גם על אבא שלו, רק במנשא. המחשבה הייתה לעשות טסטים עם המצלמה על חוף הים, שזה אזור שלא ממש צילמתי בו בשנים האחרונות. ובטח לא עם ציוד הצילום החדש שלי. אז אחרי חצי שעה על קו המים יש לי רק דבר אחד להגיד- אני שונאת את הים. החל מהחול שאני עדיין מוצאת בבית ועד לרגע שמגיעים בו הביתה ומכניסים את כל הילדים, מורידים את הבגדים הרטובים ואז שוהם משתין על הרצפה. הדבר הזמין ביותר שמצאו בסביבה כדי לעצור את זרם הפיפי המתפרץ, היה השמלה החגיגית של פז. חוץ מזה, מבחינה צילומית, הים יכול להיות אזור אסון לצלמים, ונדמה שכמעט בלתי אפשרי להוציא תמונות טובות, אם אתה לא מספיק מיומן. ובכל זאת- איך להוציא תמונות טובות? קבלו את כלל הזהב : צלמו בשעת הזהב! שעה זו היא שעה קסומה בה נדמה שכל הכוכבים מסתדרים בשורה ליצירת תנאי תאורה מיוחדים ומרשימים. בהגדרה, שעה זו היא באזור שעת הזריחה וחוזרת לבקר שוב בערך שעה לפני השקיעה. שעה זו היא שעה נהדרת לצילומים בהרבה מאוד לוקיישנים, ולא רק בחוף הים. כמובן, לא חייבים לצלם בה, אבל כדאי סמוך אליה, כדי ליצור תנאי תאורה טובים ועריכה קצרה וזריזה בהמשך. חוץ מזה, אם יש לכם מצלמה שתומכת בזה- צלמו בRAW. ככה נשמרים הרבה יותר פרטים ויותר קל לערוך בתוכנת עריכה.

אחרי שכל הילדים נרדמו (וזאת שעת הזהב *שלי*) העברתי את התמונות למחשב, סידרתי וערכתי קצת, והגעתי למסקנה שכבודו של הים במקומו מונח, אבל מערכת היחסים ביננו תשאר בלונג-דיסטנס.

בתמונות- כמה תמונות שצולמו קצת לפני שעת הזהב, כי בשעת הזהב עצמה הילדים שלי כבר עמוק במיטה.


3 צפיות0 תגובות