על חומר גלם ומסירתו למצולם

למה צלמים לא מוסרים חומר גלם ישירות מהמצלמה? או יותר נכון- למה אני מבקשת עד עשרה ימים לפני מסירה של התוצרים? כל מי שאני מצלמת חותם על מסמך בגוגל פורמס, שמסכם את כל מה שדיברנו עליו בעל פה. אני גם מבקשת מהם לאשר שהם הבינו שהם יקבלו את התמונות רק לאחר עיבוד כלשהו. למה? בואו נדבר על זה: אני מצלמת בקובץ RAW, ורוב המשתמשים ״הרגילים״ לא יצליחו לפתוח אותו בלי תוכנות מקצועיות. בנוסף, אני עוברת על כל תמונה שצילמתי ועושה סינון ראשוני- עיניים סגורות או תמונות טיפה מטושטשות ולא בפוקוס- הן הולכות לפח. לאחר מכן, כל התמונות שלא לגמרי מיושרות עם קו האופק (נגיד, קו האופק של הים נמצא בזווית ולא בצורה ישרה) עוברות יישור ולפעמים גם נחתכות תמונות כדי ליצור קומפוזיציה יותר נכונה. ובסוף, אני מתקנת קצת תאורה וגוונים של התמונה. ואני עושה את הפעולות האלו על כל אחת מהתמונות- כאשר בדרך כלל משעה של צילום מצולמות 300-400 תמונות. אחרי הסינון הראשוני נותרות 100-200 תמונות, מהן נבחרות בודדות, כמספר התמונות המצויין בחבילת הצילום שבחרו הלקוחות, שעוברות עיבוד יותר מעמיק ויותר אומנותי. בשורה התחתונה: היום יש את הכלים לצלם מספר תמונות רב כדי שנוכל לבחור את המבט היפה ביותר מבין שורה של 30 תמונות שצילמו באותו מקום ובאותם תנאים - שזה תנאי הכרחי לילדים שזזים כל הזמן (ורחמנא לצלן, לפעמים גם בוכים…) ומצד שני- יש את הכלים לעשות סינון נכון ועריכה טובה לכל התמונות שבחרנו. אבא שלי, שצילם לא מעט בעברו, אמר לי פעם, שעל כל 30 תמונות יוצאת תמונה אחת טובה. לכן צלמים רבים כמוני מצלמים ללא הפסקה ואחר כך שוברים את הראש במחשב בבית. את שבירת הראש אנחנו עושים בשביל המצולמים, ומגישים את התמונות הטובות ביותר באיכות הטובה ביותר. לפעמים less is more. בתמונות- תמונה כפי שיצאה מהמצלמה ואותה תמונה, לאחר עריכה.