חיפוש

על העברת סיפור בתמונה

עודכן: 11 בינו׳

את ליה, מיטבי הלכת בדף שלי כבר מכירים. אחייניתי הראשונה, שנכחתי בלידה שלה ושבאופן מפתיע- נראת בדיוק כמוני. והנה פתאום הבנתי שבת המצווה שלה ממש בקרוב. ״בת מצווה״, אמרתם? אני על זה! וכשאני אומרת ״זה״, אני מתכוונת לבוק בת מצווה, כמובן. בת המצווה אומנם בנובמבר, אבל פחדתי שיהיה שילוב של סגר פוטנציאלי, מזג אוויר לא להיט וגם ימים מעטים בהם דרכי שתי המשפחות, שלי ושל אחותי, יכולות להצטלב למפגש בלוקיישן נחמד, וכך קרה שהקדמנו את הצילומים ללפני שבוע. בדרך כלל חושבים שדווקא את מי שמכירים קל לצלם. אבל לי זה דווקא הפוך. כשאני לא מצלמת משפחה וחברים, יותר קל לי ״לירות״ הוראות, כמו ״תזיזו את התיק מהפריים שלי״ או ״תחזיקו את הפרחים ליד הפנים שלה״. אבל האמת היא, שהכי קשה לי להוציא תמונת פורטרט טובה. אמרה לי צלמת שאני מאוד מעריכה, שלהוציא פורטרט טוב זה לראות את הבנאדם. זה לא בהכרח שהוא יראה יפה, אבל שהוא יראה כמו *שהוא*. וכשאני מסתכלת על ליה, אני מרגישה שלל רגשות שלא בהכרח הייתי מרגישה כלפי מצולמים אחרים. חלקם רגשות מאוד אימהיים (עד כמה שמותר ושאני יכולה להרגיש אימהית לאחיינית שלי), חלקם מאוד לא מבינים איך עברו להן 12 שנים… ובין מסך הדמעות והרגשות אני מצלמת אותה, ומנסה לזקק את כל הרגש שלי ולהעביר אותו בדיוק בקליק אחד במצלמה. מבחינתי, מאחורי כל בנאדם יש סיפור. ואני באמת מנסה להעביר את הסיפור הזה בתמונה. אבל דווקא כשהסיפור הזה מאוד גדול ויושב על מקום מאוד רגשי אצלי, קשה לי. בכל זאת, אני מקווה שרואים בתמונות שליה היא נערה יפה, גם מבחוץ אבל בעיקר מבפנים. ואני גאה ונרגשת שהיא סמכה עלי מספיק ונתנה לי לצלם אותה.

בתמונה- ליה הנהדרת.


6 צפיות0 תגובות