חיפוש

על אינסטקס

אם הייתי יכולה לקחת רק דבר אחד לאי בודד (בהנחה ואפשר לצאת עכשיו לאנשהו בגלל הקורונה), הייתי לוקחת את המצלמה שלי. אני לא מתכוונת לסוני שאיתה אני מצלמת את כל הצילומים. אני מתכוונת כמובן לאינסטקס שלי. ורק בגלל שהיא עובדת כל כך קשה בצילומי משפחות עם ילדים קטנים, שמגיעה לה חופשה. כשרק התחלתי לצלם ילדים, הייתי לוקחת את האינסטקס שבעלי קיבל מתנה לחג, בתור שוחד- תנו לי כמה תמונות יפות ותקבלו מצלמה. זה היה כמובן מטומטם לחלוטין, כי ילדים עושים מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים ומתי שהם רוצים, וזה שהם יבטיחו לי שעכשיו הם יחייכו למצלמה, לא אומר שזה יקרה, גם לא עם השוחד. מאז הרבה מים עברו בנהר ואני שכללתי את שיטת הצילום שלי- וגם את הדרישות שלי מהמצולמים הקטנים. וגם המצלמה עברה הרבה. בעיקר הרבה חבטות. לא בכוונה רעה, אבל כאן ילד לקח אותה וזרק אותה על עץ, פה ילדה שיחקה איתה במסירות עם אחותה ושם ילד אחר החליט לבדוק לה את הקרביים. כמעט באף אחת מהתמונות שלי היא לא מככבת. היא מעין משהו שפועל מאוד חזק מאחורי הקלעים ליצירת ילדים מרוצים ושמחים ואני גורפת את כל המחמאות. אז אינסטקס יקרה, קבלי שיר הלל שכתבתי במיוחד בשבילך: אינסטקס שלי, את אהובתי, אותך אני אוהבת, נס שבחיים את נשארת. כבר בקושי מוציאה תמונה, אחותי, את אלופה. בתמונה- רגע נדיר של המצלמה בתפקידה הנכון והמקורי.



3 צפיות0 תגובות